חרדות

כמעט כל אדם שני סובל או סבל בתקופה כזו או אחרת בחייו מחרדות. ישנו הבדל מהותי בין פחד לחרדה. פחד מהווה מנגנון הישרדותי של הגוף שמטרתו להגן על האורגניזם, בני אדם ואף בעלי החיים. כשהפחד מתעורר הוא מאפשר להיות ערניים לסכנות שיכולות לערוב וללמוד כיצד להתמודד עימם. לעומת זאת, חרדה יכולה ממש לשתק ולעורר מגוון רחב של סממנים פיזיולוגים, מדפיקות לב מואצות, זיעה קרה, כאבי בטן ועוד. חרדות לא פוסחות על מבוגרים, ילדים או בני נוער. מי שסבל מהתקפי חרדה בעבר בוודאי יודע שקיימת בהתקף מעין תחושה של "שיתוק רגשי" וחוסר אונים שמציף את כל הגוף ומערפל את החשיבה. חרדה יכולה להיות חרדה ספציפית כגון: חרדת בחינות, חרדה כלכלית, חרדת בריאות, חרדה חברתית, חרדה ביצוע, חרדה מאיבוד שליטה או חרדה מוכללת, כללית שקשורה למגוון רחב של תחומים ולהופיע פתאום באופן לא ברור. לרוב ישנם טריגרים שמעוררים את החרדה ומציפים את התחושות. פעמים רבות מי שסובל מחרדה מנסה להמנע מלהיפגש עם אותו גורם שמציף את החרדה כאשר בחוויה שלו ובתפיסה שלו אותה הימנעות מגנה עליו. למעשה היא פועלת כמנגנון הגנה של האדם בכדי לא להחשף לאותו גורם שמעלה את סף החרדה. הימנעות לאורך זמן יכולה לפגוע בתחושת המסוגלות העצמית ובדימוי העצמי. היכולת לקבל כלים כיצד להתמודד עם אותם גורמי החרדה ואף להחשף אליהם באופן הדרגתי ולחוות חווית הצלחה יסייעו להתמודד עם החרדות ולהפחית אותן ולעיתים גם להעלימן בכלל. תחושת החרדה שתוקפת את האדם יוצרת לרוב אצלו מחשבות טורדניות שהולכות ומועצמות ומחזקות את הסימפטומים הפיזיולוגים וקיימת תחושה שהזמן עמד מלכת והחרדה לא תעלם. לחרדה יש מסלול משלה והיא הופכת להיות מואצת ככל שהמועד של חשיפה עם אותו גורם מעורר חרדה קרב, אך לאחר הימנעות האינטנסיביות שלה יורדת ומאידך היא מעצימה את חווית הכישלון. פעמים רבות החרדות נשענות על אמונות שיש לנו על עצמינו ועל היכולת שלנו להתמודד במצבים שונים וקיים חוסר בטחון לגבי אותה מסוגלות עצמית להתמודד בהצלחה עם מצבים שונים. לדוגמא, חרדה מדייטים(פחד מדחייה) חרדת בחינות,חרדות לקראת ראיונות עבודה, חרדה הורית ועוד. חלק גדול מאותן אמונות הוטמעו אצל האדם בעבר בילדותו ,אך הן מלוות אותו גם בבגרותו כאשר טריגרים בהווה מציפים אותן. עבודה קוגנטיבית (מחשבתית-תודעתית) המאפשרת לחקור ולהבין באילו מצבים פורצת החרדה וממש לעקוב אחריה(,אני ממליצה לקנות יומן לצורך מעקב), חשיפה הדרגתית לגורמי החרדה, תוך כדי שילוב של עבודה רגשית, המאפשרת שיתוף ולגיטימציה לרגשות שעולים לבוא לידי ביטוי בשילוב הרגעת הגוף הפיזי עד שהוא מגיע לאיזון (על ידי נשימות,פעילות גופנית,דימיון מודרך ועוד) תאפשר לאט לאט להפחית את עוצמת החרדה, והגוף הפיזי רגשי יחזור לאיזון. הגוף שואף להגיע להרמוניה פנימית וחיצונית וכשמתעוררים מצבי חרדה הגוף יוצא מתוך איזון ומחפש דרכים להציל את עצמו. אותה היכולת להסתכל לחרדה בעיניים, להכיר אותה ולהתמודד איתה ולעבור תהליך רגשי קוגנטיבי יאפשרו למי שסובל ממנה להתיידד איתה ולהפרד ממנה. לרוב זה יעשה במסגרת טיפולית, מה שייקל על האדם לשתף ולעבור תהליך משותף עם המטפל. אך ישנם אנשים שהצליחו לאט לאט להשתחרר בעצמם מחרדות שניהלו אותם שנים וחוו תחושת סיפוק אדירה.
הכותבת: דניאלה חסקלוביץ, מנחת קבוצות, מרצה ומטפלת מנוסה וותיקה בטכניקת ה NLP ודימיון מודר ו,באיזון מצבים רגשיים באמצעות פרחי באך 

וכעת בעיצומן של לימודי li-cbt בעלת תואר שני בחינוך, מחברת הספר "נשים ואוכל" העוסק בהתמודדות עם אכילה רגשית ודימוי גוף
בעלת קליניקה פרטית בראש העין ובקיבוץ עינת.
קישור לדף הקליניקה
קישור לדף כתבות 

השארת תגובה