עשרת הדיברות ליצירת דימוי גוף חיובי במשפחה

לנו ההורים ישנה השפעה רבה על מה שקורה לילדינו מרגע היוולדם ובהמשך חייהם ובפרט בתקופת הילדות והנערות.

ההשפעה ההורית באה לידי ביטוי בדרך בה אנו מתקשרים עם ילדינו ובדוגמא שאנו משמשים להם.
זה נכון בכל תחום וקל וחומר בנושא דימוי עצמי ודימוי גוף.

"הורות מודעת ותקשורת מקדמת יחסים" 
ההורים אמורים להיות המשענת והקרקע הרגשית הבטוחה עבור ילדיהם .
הורות מודעת והיכולת לקחת אחריות על מערכת היחסים עם הילדים חשובה עד מאוד.
ילדינו סופגים מאתנו ומהסביבה כל הזמן מסרים, חלקם גלויים וחלקם סמויים.
הדרך בה המסרים מועברים משמעותית ומשפיעה על הדימוי העצמי ודימוי הגוף שלהם. 
שימת לב: לאינטונאציה (טון הדיבור) , שפת הגוף וכמובן גם התוכן.    

כהורים יש לנו ציפייה שלילדינו יהיו דימוי עצמי ודימוי גוף גבוהים אשר יסייעו להם במעגלי החיים.

הדרך ליצירת דימוי זה מתחילה במודעות לדרך בה אנו מתנהלים, מה אנחנו אומרים ואיזה מודל אנו יוצרים עבורם.

 להלן על קצה "המזלג" ובתמציתיות רבה עשרה דברים שרצוי להתייחס אליהם בקשר שבין ההורים לילדים ובפרט ביחס לדימוי גוף וחיזוק הדימוי העצמי

1.אם הילד/ה שלכם נתפסים בעינכם ההורים כבעלי משקל עודף, חשוב לזכור  שהילד והילדה הם לא רק הגוף שלהם הם הרבה, הרבה מעבר לזה וזה לא  יהיה נכון  להתמקד רק בהשמנה. 

2. חשוב לתת לילדים על בסיס קבוע חיזוקים חיובים ( ותמיד יש על מה) , לשים דגש על החוזקות, על הכישורים, ועל הנראות. "לשים דגש על היש"
3.לייצר בבית "אורח חיים בריא" , תזונה המשלבת ירקות, פירות ושאר אבות המזון  ופעילות גופנית.
4. לא לקשר בין אכילת מתוקים להשמנה:-"את תאכלי תהיי שמנה", " תראי איך את ניראת" ועוד.
לדבר  על החשיבות של  אכילת ממתקים באופן  מתון ובלי הגזמה מטעמי בריאות, יחד עם זאת לא למנוע אכילת ממתקים באופן מוחלט .
5. להמנע ממאבקי -כוח ושיפוטיות סביב האוכל, לאפשר אכילה של מתוקים אך באופן מאוזן, לא להפוך את האוכל וההשמנה לענין המרכזי בבית. 
6. לייצר רגעי הנאה וחוויות משפחתיות משותפות שזה מאוד חשוב ומותיר חותם להמון שנים והופך לזכרון טוב מהבית.
7. לאפשר לילד או לילדה להרגיש ביטחון בבית שלהם ושהם לא תחת זכוכית מגדלת שבוחנת ומבקרת אותם.
8. 
רצוי להמנע משיחות על הרזייה, ודיאטות ולבחון מהו השיח הרווח בבית ביחס לדיאטות והשמנה.  
 (כדאי להיות כנים ולבחון האם לאחד מההורים יש ענין לא פתור עם דימוי גוף ודימוי עצמי נמוך-כיוון שישנה העברה דורית.) 
9.לשבת יחד לארוחות משפחתיות ואם לא מתאפשר במהלך השבוע אז לפחות בסופי השבוע.
10. לייצר זמן איכות עם הילדים על בסיס יומי, לפחות כחצי שעה, עד שעה ביום.(בלי טלפונים, בלי מחשבים ובלי  טלוויזיה),
זמן של הקשבה פעילה והתעניינות אמיתית.    

 

לסיכום:  תייצרו  המון חוויות משותפות ותחושה של ביטחון וכבוד הדדי בתא המשפחתי ,שהרי זה העוגן והבסיס עבור ילדכם והמשענת שלהם.
"אנשים בוגרים וכמובן ילדים זוכרים מה גרמו להם להרגיש ולא רק מה אמרו להם" 
הילדים הם כמו "ספוג" הם רגישים ומרגישים את כל מה שמועבר אליהם מההורים, מסרים גלויים וסמויים כאחד
ולכן חשוב מאוד לקחת אחריות על התקשורת במשפחה כנדבך הבונה את הדימוי העצמי ודימוי הגוף של הילד/ה.   

 

הכותבת: דניאלה (איילה) חסקלוביץ בעלת משרד היעוץ וההדרכה MYJUMP וקליניקה פרטית. 
מחברת הספר "נשים ואוכל" העוסק בהתמודדות עם אכילה רגשית.  

מרצה, מנחת קבוצות, מטפלת מוסמכת בטכניקת ה-NLP ודימיון מודרך ובכלים טיפוליים נוספים, בעלת תואר שני בחינוך.
מפתחת את תפיסת "תקשורת מקדמת יחסים ושיטת המניעים".  

 למידע נוסף ולהתייעצויות נוספות ניתן ללחוץ על דף הקליניקה.  
לכתבות נוספות ניתן ללחוץ על דף הכתבות   

השארת תגובה