כמעט כל אדם שני סובל או סבל בתקופה כזו או אחרת בחייו מחרדות. ישנו הבדל מהותי בין פחד לחרדה. פחד מהווה מנגנון הישרדותי של הגוף שמטרתו להגן על האורגניזם והוא קדמוני וקיים אצל  בני אדם ואף אצל בעלי החיים. כשהפחד מתעורר הוא מאפשר לנו להיות ערניים לסכנות שיכולות לערוב לנו והוא מגן עלינו . לעומת זאת, חרדה לרוב קשורה לדברים עתידיים ויכולה ממש לשתק  אותנו ולעורר מגוון רחב של סממנים פיזיולוגים, מדפיקות לב  מואצות, זיעה קרה, כאבי בטן, כאבי ראש ואף למנוע מאתנו לעשות דברים שאנו מאוד רוצים.
חרדות לא פוסחות על מבוגרים, ילדים או בני נוער. מי שסבל מהתקפי חרדה בעבר בוודאי יודע שקיימת בהתקף מעין תחושה של "שיתוק רגשי" וחוסר אונים שמציף את כל הגוף ומערפל את החשיבה  והגוף נמצא במצב של קיפאון. חרדה יכולה להיות חרדה ספציפית כגון: חרדת בחינות, חרדה כלכלית, חרדת בריאות, חרדה חברתית, חרדה ביצוע, חרדה מאיבוד שליטה או חרדה מוכללת שכוללת בתוכה דאגנות יתר לעצמינו, לקרובים אלינו וכמעט לכל תחום בחיינו. 
לרוב ישנם טריגרים שמעוררים את החרדה ומציפים את התחושות. פעמים רבות מי שסובל מחרדה מנסה להימנע מלהיפגש עם אותו גורם שמציף את החרדה כאשר בחוויה שלו הימנעות זו מגנה עליו והיא מעין כוונה חיובית של הגוף להימנע מפגישה עם אותו גורם מעורר חרדה.
חשוב לדעת!!! הימנעות לאורך זמן יכולה לפגוע בתחושת המסוגלות העצמית ובדימוי העצמי ואף לייצר מתח רב בגוף. בין אם זו חרדה חברתית שיכולה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים, חרדת נהיגה שיכולה לפגוע בחופש התנועה או חרדת בחינות שיכולה לגרום לכך שאדם ימנע מלגשת לבחינות ויפגע במימוש המקצועי שלו ואף פחד קהל שיכול לשתק (תלמידים/סטודנטים/אנשים בוגרים.) 

או בין אם זו חרדה מוכללת שכוללת דאגנות יתר ונוגעת כמעט בכל תחום בחיים ומעצימה את התחושות שהעולם מקום מסוכן, האדם יחוש שהחרדה מנהלת אותו ומקשה עליו את ההתנהלות היומיומית.
היכולת לקבל כלים כיצד להתמודד עם אותם גורמי החרדה ואף להיחשף אליהם באופן הדרגתי ולחוות חווית הצלחה תסייע להתמודד עם החרדות ולהפחית אותן ולעיתים גם להעלים אותן.
חרדות שלאורך זמן אינן מטופלות יכולות לפגוע בתחושת הביטחון העצמי וביכולת לייצר תחושת אוטונומיה. 
החרדה מלווה במחשבות טורדניות שהולכות ומועצמות ומחזקות את הסימפטומים הפיזיולוגים וקיימת תחושה שהזמן עמד מלכת והחרדה לא תעלם. לחרדה יש מסלול משלה והיא הופכת להיות מואצת בגלים ובפרט לקראת מועד החשיפה לאותו גורם שמעורר חרדה .
 החרדות נשענות על מחשבות ואמונות שיש לנו על עצמינו ועל היכולת שלנו להתמודד במצבים שונים וקיים חוסר בטחון לגבי אותה מסוגלות עצמית להתמודד בהצלחה עם מצבים שונים.
חלק גדול מאותן אמונות הוטמעו אצל האדם בעבר בילדותו ,אך הן מלוות אותו גם בבגרותו כאשר טריגרים בהווה מציפים אותן. עבודה קוגנטיבית (מחשבתית-תודעתית) רגשית והתנהגותית המאפשרת לחקור ולהבין באילו מצבים פורצת החרדה וממש לעקוב אחריה וחשיפה הדרגתית לגורמי החרדה, יחד עם נשימות, פעילות גופנית, דימיון מודרך ועוד, נותנים לגיטימציה לרגשות שעולים לבוא לידי ביטוי ולאט לאט להפחית את עוצמת החרדה ולחזור לאיזון.
הגוף שואף להגיע להרמוניה פנימית וחיצונית וכשמתעוררים מצבי חרדה הגוף יוצא מתוך איזון ומחפש דרכים להציל את עצמו.
היכולת להסתכל לחרדה בעיניים, להכיר אותה ולהתמודד איתה ולעבור תהליך רגשי התנהגותי יאפשרו למי שסובל ממנה להתיידד איתה ולצמצם את העוצמה שלה עד העלמותה. לרוב, זה יעשה במסגרת טיפולית שתאפשר מקום בטוח לבוא לידי ביטוי ולהיתמך יחד עם קבלת כלים ומיומנויות
שאיתם יוכל האדם להשתמש בחיי היומיום עד להפחתת החרדה. 

הכותבת דניאלה חסקלוביץ, מנחת קבוצות, מטפלת בטכניקת ה-CBT ,טיפול קוגנטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה,
מנחה ומטפלת בטכניקת ה-NLP ודימיון מודרך ומשלבת  בעת הצורך גם תמציות פרחי באך לאיזון מצבים רגשיים.
דניאלה מחברת הספר "נשים ואוכל ובעלת קליניקה בראש העין/בקיבוץ עינת ומטפלת גם בזום.