מה בין חרדות לפחד? וכיצד מטפלים?
מאת דניאלה (האיילה) חסקלוביץ.

בשנים האחרונות אנו רואים עלייה חדה
בשכיחות הסובלים מחרדות בארץ ובעולם.
הקורונה תרמה רבות לעלייה זו ומצבי חיים משתנים קיצוניים כמלחמה הולכים ומקצינים זאת.  התופעה הלכה והעמיקה הן בקרב
מבוגרים, והן בקרב ילדים ובני נוער.
במאמר זה, ברצוני לשפוך אור על הנושא, להציג דרכים להתמודדות ולהביא להבנה כי זו אינה גזירת גורל

ראשית נשאלת השאלה מה בין חרדה לפחד?
פחד הינו מנגנון הישרדותי חיוני וקדום, שמטרתו להגן על האורגניזם.

הוא קיים אצל  כולנו וכמובן גם אצל בעלי החיים.

פחד מתעורר מול סיגנל איום, ולרוב מתפוגג כשסיגנל האיום חולף.

כשהפחד מתעורר הוא מאפשר לנו להיות ערניים לסכנות האורבות לנו, הוא מעורר אותנו  לפעולה ומגן עלינו.
לעומת זאת, חרדה לרוב מופיעה ללא קיומו של סיגנל איום ממשי ולרוב בתגובה לחששות מפני אירועים עתידיים שעדיין לא התקיימו ומצבי אי וודאות מגבירים אותה מאוד.
חרדה יכולה להיות חוויה משתקת,  והיא מורכבת ממגוון רחב של תסמינים פיזיולוגים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

במישור הקוגניטיבי אנו יוצרים בתהליך החשיבה מצבים מדאיגים שעלולים לקרות ומחשבות טורדניות, שחוזרות  על עצמן, ומעוררות את החרדה.
האדם חש כאילו הוא מצוי במלכוד שאין יציאה ממנו, והוא חווה חוסר שליטה וחוסר יכולת לפעול. בתגובה למחשבות הטורדניות ולסיפורים המדאיגים, מופיעים הסימפטומים הגופניים ועולים רגשות של פחד, דאגה או חרדה.

ולעיתים רבות פאניקה.

במצב של חרדה מופרשים הורמוני סטרס כגון קורטיזול וניתן לצפות לדופק מואץ, רעד, הזעה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת עילפון ועוד סימפטומים פיזיולוגים. 

בזמן החרדה האדם נכנס לשלושה מצבים שאציג כעת:  
 FIGHT/FLIGHT/FREEZE

 קפאון – Freeze: קושי לפעול ומעין "שיתוק" של כל המערכות
בריחה– Flight שכוללת הימנעות
הימנעות מסיטואציות שעלולות לעורר את החרדה.
 לא פעם מדובר בפחד מדחייה "ומה יגידו עלי".
להימנעות מלפגוש את הגורם שמציף את החרדה, יש כוונה חיובית, הגנה מפני הופעת החרדה. אך לאורך זמן, הימנעות זו עלולה להחמיר את החרדה ולהתרחב למעגלי הימנעות נוספים.      

חשוב לזכור!!! שהימנעות לאורך זמן פוגעת בתחושת המסוגלות העצמית ובדימוי העצמי והיא מצמצמת את קיומו של האדם הסובל מחרדה. 

בין אם זו חרדה חברתית, שיכולה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים  ובין אם זו ו חרדת בחינות, שיכולה לגרום לסטודנט/ית להימנע מלגשת לבחינות או להימנע מלימודים, ולפגוע במימוש העצמי והמקצועי. או חרדה מוכללת שנוגעת בכל תחומי החיים וממש משתקת. 

לחימה – Fight:, מצב של עשייה ביתר. 

מצב שבו אדם נמצא בעשייה
מאומצת,  הנובעת מתוך לחץ וחשש, שאם ירפה 
יקרה  משהו רע ולכן הוא חייב להיות בעשייה.

עשייה ביתר שאינה מאוזנת, מייצרת עומס על המערכת הרגשית.

חרדות לא פוסחות על מבוגרים, ילדים או בני נוער, והן יכולות להופיע לפתע פתאום וללא התרעה.

חרדות מופיעות לרוב בעקבות טריגרים כגון מצבי חיים משתנים, מעברים, משברים אישיים או בריאותיים,או פוסט טראומה ונשענות על מחשבות ואמונות מגבילות שלנו על עצמינו, המפקפקות ביכולת שלנו להתמודד בהצלחה באותם מצבים.

  אז כיצד ניתן להתמודד עם החרדות? והאם ניתן להשתחרר מהן?

ישנן מגוון דרכים להתמודד עם חרדות, אתמקד בחלק מהן. ראשית, אדם הסובל מחרדה זקוק לאמפתיה מסביבתו הקרובה, וחשוב שירגיש כי ישנה הבנה למצבו. הוא נמצא במצוקה אמיתית. 

חשוב מאוד לשתף את הקרובים ולהיעזר בסיוע מקצועי.

כמו כן, קבלה של המצב והפסקת ההתנגדות לו, הפסקת המאבק בחרדה מאוד עוזרת בהתמודדות עם החרדות.
חשוב שתהיה הבנה שזה מצב זמני. 
לרוב אנו נבהלים מאוד מהופעת החרדה, נוצרת חרדה מהחרדה, שמגבירה את החרדה ומרחיבה את המעגלים שלה.
לחרדה אופי של גל שמציף חווית פחד אינטנסיבית, ואם לא מתנגדים לו, בעזרת נשימות וכלים נוספים שאציג הגל חולף והגוף מתחיל להירגע.

בטיפול בחרדה מומלץ לשלב עבודה סומטית פיזיולוגית יחד עם עבודה תודעתית-רגשית.
שזה אומר עבודה שתשפיע על הגוף הפיזי
בין אם פעילות גופנית,רפואה משלימה (דיקור, רפלקסולוגיה, הומופטיה) ונטילת תוספי מזון.
בגוף מצטבר  מתח רב, וכדי לשחרר את המתח העצום שהצטבר בו חשוב להנחות לפעילות שתסייע להרגיע את הסערה הפנימית.
דרך עבודה משולבת של הגוף והתודעה ושיח מסייעת בהפחתת החרדה ומחזקת את הגוף הפיזי, בנוסף, ניעזר בעבודה עם נשימות,מדיטציות, מיינדפולנס ודמיון מודרך, המסייעים  להתחבר למצב הקיים, ולאפשר לגוף ולתודעה להירגע אט אט. 

וכמובן טיפול פרטני שעובד על מעגלי החשיבה, הרגש וההתנהגות (CBT/NLP ) שמסייעים לנרמל את החרדה ולמצוא חשיבה מקדמת במקום המחשבה המחלישה.
 ואף לעבוד  עם מנגנוני התת מודע.
לכל אחת משיטות הטיפול הנ"ל יש את הדרך להפחית את החרדה.

כחלק מהתהליך ניצור גם הובלות עתידיות שיכולות לסייע להטמיע את האמונה המיטיבה, שיש שביל ודרך לצעוד בה.
עבודה קוגנטיבית התנהגותית  עוזרת למפות את
המחשבות המעוררות את החרדה ואת המקור להן, ועוזרת להקנות כלים רגשיים התנהגותיים תומכים ולחזק את האמונה והתקווה. 

למעשה, נתחיל לחקור את זרם המחשבות שמייצרות את החרדה.

ניתן להיעזר בטבלה שמתעדת את המחשבות, הרגשות והסימפטומים הגופניים שהן מעוררות. בהמשך נטמיע מחשבות חלופיות מעצימות, היוצרות ערעור על המחשבה המעכבת, ומלמדות על אפשרות לפעול אחרת. ניעזר גם בסוגסטיות ובאמירות מחזקות, המאפשרות להבחין בהצלחות הקטנות של היום יום והוקרת הטוב, שלאט לאט יעוררו תהליך של ריפוי ותקווה.

הגוף שלנו שואף להגיע להרמוניה פנימית וחיצונית, ובמצב של חרדה הגוף יוצא מאיזון, ומחפש אחר דרכים להשיב אותו אליו. היכולת להסתכל לחרדה בעיניים, להכיר אותה ולהתמודד איתה יאפשרו לסובלים ממנה להתיידד איתה ולצמצם משמעותית את העוצמה שלה ולחזק את תחושת המסוגלות העצמית.
לרוב, זה נעשה במסגרת טיפולית מכילה ותומכת, המספקת מרחב בטוח וכלים ומיומנויות להתמודדות. 

רצוי לא להשאר עם התחשות לבד 
חשוב להתמך.

הכותבת דניאלה (איילה) חסקלוביץ, מנחת קבוצות מעל לשני עשורים, בעלת משרד היעוץ MYJUMP יעוץ והדרכה, בעלת תואר שני בחינוך, מטפלת קוגנטיבית התנהגותית בעצימות נמוכה בכלים  של CBT, ו-MASTER NLP, ומשלבת  בעת הצורך גם תמציות פרחי באך לאיזון מצבים רגשיים.
מטפלת בקליניקה פרטית בראש העין ובאופן מקוון בבוגרים צעירים מגילאי 18 ומעלה ובמבוגרים
 דף הקליניקה- לחצו כאן